BreslovTorah.com

Official Site of Rabbi Nasan Maimon

LH6-01-Periya uReviya

2024-05-31 – LH6 – EH – Periya uReviya 3 – Para. 29b-32 – Shalom Bayis – Simcha of Shabbos – The Kohen Is Israel’s Source of HaShem’s Blessing – Birurim – Refinements – Tikkun HaBris Through Kiruv Rechokim – Sipurey Maasios – 7 Beggars – Day 2 – Deaf Beggar

Periya uReviya 3 – Para. 29b-30 – Shalom Bayis – Simcha of Shabbos – The Kohen Is Israel’s Source of HaShem’s Blessing – Birurim – Refinements – Tikkun HaBris Through Kiruv RechokimSipurey Maasios – 7 Beggars – Day 2 – Deaf Beggar – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
Hilkhos Pirya uReviya 3 is based on 2Likutey Moharan 23.
00:00 – PARAGRAPH 29b.
09:00 – PARAGRAPH 30. Birurim – refinements – are done through the Kol HaShem and the 10 Types of Song. The process of spiritual refinement and repair results in the establishment of joy and eventually the end of all suffering and death. “Today do what you can do….”
12:00 – Q&R about a kohen being prohibited from marrying a divorcee, yet he himself is permitted to get divorced.
15:00 – Shir Chadash – the Song of the Future [time of Moshiach] will be a song of kindness. This is why the word shir is in its masculine aspect when it refers to the Song of the Future. Reference to 2Likutey Moharan 8. The Song of the Future is played on 72 Strings.
17:00 – Until Moshiach is revealed, all song is in the feminine aspect, as in “Shirah Chadasha“.
19:00 – In the future, all song will be an aspect of joy, as in “…Your loyal ones sing for joy” (Tehillim 132:9).
22:00 – PARAGRAPH 31. Bringing people distant from HaShem closer to Him is an aspect of Tikkun HaBris. NOTE: Yakar has the same letters as Keri.
27:00 – HaShem rejoices when we draw another closer to Him (Bereishis 6:6) (Tehillim 104:31).
29:00 – HaShem wants everyone to succeed in returning to Him. (Micah 7:20).
32:00 – Biographical NOTE about Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld zal– the concept of a spiritual “medallion” worn by someone who helps another come close to HaShem.
36:00 – PARAGRAPH 32. Sipurey Maasios – The 7 Beggars – Story of the Second Day – The Deaf Beggar.
41:00 – Q&R about a wife sharing in the merit of her husband’s Torah.
43:00 – Historical background of Rebbe Nachman’s “Story of 7 Beggars”. Reference to Sichos HaRan 149-151.
54:00 – Q&R about the spiritual aspects of earning a living. Reference to 2Likutey Moharan 4:3. In the future, everyone in Am Yisrael will be kohanim.
56:00 – Closing blessings.
TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)

וְזֶהוּ בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִין בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁמְּבָרְרִין מִבְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, מִבְּחִינַת בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה, נִכְלָלִין בְּשֹׁרֶשׁ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ”ל, וְעַל-כֵּן זִוּוּגָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת, כִּי אָז נִשְׁלָם בִּשְׁלֵמוּת בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת וְהִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר בְּחִינַת זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה וְכַנַּ”ל

אֲבָל בְּשַׁבָּת עַצְמוֹ אֵין בֵּרוּר, רַק מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, כִּי אוֹר שֹׁרֶשׁ הַשִּמְחָה שֶׁל שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר שֶׁיֵּרֵד לְתוֹךְ בְּחִינַת מְקוֹמוֹת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְבָרְרָם וּלְהָפְכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְהַשִּמְחָה, כִּי שֹׁרֶשׁ קֹדֶשׁ הוּא וְאֵין שָׁם שׁוּם בֵּרוּר כַּיָּדוּעַ, רַק שֶׁאָנוּ מְקַבְּלִין בִּימֵי הַחֹל כֹּחַ מִקְּדֻשָּׁה וְשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, וּמַמְשִׁיכִין הֶאָרָה מֵאוֹר הַשִּמְחָה שֶׁל שַׁבָּת לִימֵי הַחֹל כְּדֵי לְבָרֵר בֵּרוּרִים לַהֲפֹךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַכֹּהֵן, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁלְּוִיִּים וְיִשְׂרְאֵלִים, מְבָרְרִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כֻּלָּם הֵם בְּכֹחַ הַכֹּהֵן, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַכֹּל, אֲבָל הַכֹּהֵן בְּעַצְמוֹ אָסוּר לוֹ לָצֵאת מִקְּדֻשָּׁתוֹ אֶל הַחוּץ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁנֶּאֱחָז בְּיוֹתֵר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה וְכוּ’. וְכֵן שְׁבוּיָה שֶׁנֶּאֱחָז בָּהּ גַּם כֵּן הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַבְדוּת, בְּחִינַת שְׁבִי גָּלוּת מִצְרַיִם כַּנַּ”ל, כִּי הַכֹּהֵן קָדוֹשׁ הוּא בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי קָדֹשׁ הוּא לֵאלֹקָיו”

וְכָל הַבֵּרוּרִים צְרִיכִין לָשׁוּב וְלַחֲזֹר וְלָבוֹא אֵלָיו, אֲבָל הוּא אָסוּר לָצֵאת לִמְקוֹמָם, וְעַל-כֵּן אָסוּר לְהַכֹּהֵן לְהִטַּמְּאוֹת לְמֵתִים, שֶׁשָּׁם נֶאֱחֶזֶת הַטֻּמְאָה הַבָּאָה מִבְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, בְּחִינַת תֹּקֶף מְרִירוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה שֶׁמִּתְאַבְּלִין עַל הַמֵּת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְכַנַּ”ל, כִּי הַכֹּהֵן אָסוּר לָצֵאת לִמְקוֹמוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי קָדוֹשׁ הוּא בִּבְחִינַת שַׁבָּת שֶׁאֵין שָׁם בֵּרוּר, רַק כָּל הַבֵּרוּרִים שָׁבִים לְשָׁם וְכַנַּ”ל

אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ג׳:ל

וְכֵן בִּכְלָלִיּוּת הָעוֹלָם כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְכֵן כָּל הָעֲבוֹדָה שֶׁעוֹשִׂין כָּל יְמֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת בֵּרוּרִים שֶׁמְּבָרְרִין הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים מֵעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְהַפְּכִין יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה

וְכָל הַבֵּרוּרִים הֵם עַל-יְדֵי בְּחִינַת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה שֶׁל בְּחִינַת הַלְּוִיִּים שֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וּמְקַשְּׁרִין וְכוֹלְלִין הַקּוֹל חוֹזֵר בְּקוֹל יָשָׁר, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מְהַפְּכִין הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה כַּנַּ”ל, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּגְמֹר הַבֵּרוּר בִּשְׁלֵמוּת, וִיקֻיַּם “בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה ה’ אֱלֹקִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים, וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ וְכוּ'”

אָז לֹא יִהְיֶה עוֹד שׁוּם בֵּרוּר וַעֲשִׂיָּה וַעֲבוֹדָה כְּלָל, כִּי הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָן, וְאָז יִהְיֶה יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת, שֶׁכָּל הַבֵּרוּרִים שֶׁזָּכָה כָּל אֶחָד לְבָרֵר לְפִי בְּחִינָתוֹ לְפִי עֲבוֹדָתוֹ וְטִרְחָתוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’, כֻּלָּם יָשׁוּבוּ לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת קוֹל הַיָּשָׁר, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַשִּמְחָה וְהַחִיּוּת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְאָז יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן שֶׁנִּקְרָא “חֶסֶד”, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח) שֶׁלֶּעָתִיד נִזְכֶּה לִבְחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא עִקַּר שְׁלֵמוּת עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, בְּחִינַת שִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁעוֹלֶה ע”ב בְּגִימַטְרִיָּא חֶסֶד, כִּי עַכְשָׁו כָּל הַנִּגּוּנִים וְהַשִּׁירוֹת הֵם רַק הֶאָרָה מֵעֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה, כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַשִּׁיר מִסִּטְרָא דְּלֵיוָאֵי, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת סִטְרָא דְּנוּקְבָּא, וְעַל-כֵּן כָּל הַשִּׁירוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כַּנַּ”ל

אֲבָל לֶעָתִיד יִתְּעַר שִׁיר חָדָשׁ בִּלְשׁוֹן זָכָר, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בַּהַגָּדָה, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָשׁ, כַּמּוּבָא

כִּי יִתְּעַר שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת שִׁיר הַשִּׁירִים שִׁיר הַמְעֻלֶּה עַל כָּל הַשִּׁירִים, בְּחִינַת כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ ‘וַחֲסִידֶיךָ’ דַּיְקָא ‘יְרַנֵּנוּ’, בְּחִינַת שִׁיר שֶׁל חֶסֶד, כִּי אָז יִתְבַּטֵּל הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְגַמְרֵי וְיִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְשִׂמְחָה בִּשְׁלֵמוּת, וְאָז נִזְכֶּה לִשְׁמֹעַ בְּחִינַת קוֹל הַשִּׁיר הַנִּמְשָׁךְ מִקּוֹל הַיָּשָׁר בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, בְּחִינַת חֶסֶד

וְזֶהוּ בְּחִינַת עֹצֶם רִבּוּי הַשִּמְחָה שֶׁלֶּעָתִיד, בְּחִינַת שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ וְכוּ’, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּפְסוּקִים הַרְבֵּה כַּנַּ”ל, אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לַשִּׁמְחָה הַזֹּאת וְלַשִּׁיר הַזֶּה שֶׁל חֶסֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנִּגּוּן שֶׁיִּתְנַגֵּן לֶעָתִיד עַל ע”ב נִימִין כְּשֶׁיִּתְהַפְּכוּ עֲווֹנוֹת יִשְׂרָאֵל לִזְכֻיּוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה וְכַנַּ”ל, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה תִּקְעוּ ג, עַיֵּן שָׁם, אַשְׁרֵי שֶׁיִּזְכֶּה לָזֶה

אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ג׳:ל״א

וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁלְּקָרֵב נְפָשׁוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד לִפְגַם הַבְּרִית, כִּי כְּשֶׁמְּקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶהוּ בְּחִינַת שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה וּמַכְנִיסוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ לְתוֹךְ הַשִּמְחָה, כִּי זֶהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת מַה שֶּׁרוֹדֵף וּמִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב רְחוֹקִים, שֶׁרוֹדֵף אַחַר אֲנָשִׁים הָרְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַמֻּנָּחִים בַּחֹשֶׁךְ בְּתוֹךְ בְּחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת כָּל הַתַּאֲווֹת וְהָעֲבֵרוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כַּנַּ”ל, וְהוּא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם וּמְהַפְּכָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּמְקָרְבָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז מְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁזֶּה הָיָה רָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נֶאֱמַר, “וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ”

בְּחִינַת שְׁכִינָה מָה אוֹמֶרֶת קַלַּנִי מֵרֹאשִׁי, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁמַּחֲזִירִין אוֹתוֹ בִּתְשׁוּבָה וּמְקָרְבִין אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִגְדֶּלֶת הַשִּמְחָה מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת יִשְׂמַח ה’ בְּמַעֲשָׂיו, כִּי נִתְוַסֵּף שִׂמְחָה וְחֶדְוָה גְּדוֹלָה רַבָּה וַעֲצוּמָה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּשֶׁבָּא הָרָחוֹק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְרוֹצֶה לְקָרֵב עַצְמוֹ אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר מִגֹּדֶל הַפְלָגַת הַשִּמְחָה וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים שֶׁנַּעֲשִׂין לְמַעְלָה עַל-יְדֵי-זֶה הָאִישׁ דְּרָדִיף בָּתַר חַיָּבָא לְאַתְבָא לֵיהּ בִּתְיוּבְתָּא, כִּי אֵין שִׂמְחָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ זֹאת הַשִּמְחָה כְּשֶׁחוֹזְרִים אֵלָיו הָרְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ וְשַׁעֲשׁוּעָיו כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה פְּעָמִים. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים וְחָפֵץ לְהֵיטִיב וְרוֹצֶה בִּתְשׁוּבַת רְשָׁעִים, וְאֵינוֹ חָפֵץ בְּמִיתָתָם כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא”. וְהוּא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְעַל-כֵּן יָקָר בְּעֵינָיו מְאֹד מְאֹד מִי שֶׁמֵּבִיא מַתָּנָה יְקָרָה כָּזֹאת שֶׁהֵם בָּנָיו הַיְקָרִים שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם, וְאֵין עָרוֹךְ לְשִׂמְחָה זוֹ כְּשֶׁזּוֹכִין לְהַחֲזִירָם וּלְקָרְבָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְעַל-כֵּן עַל-יְדֵי גֹּדֶל שִׂמְחָה שֶׁגּוֹרֵם עַל-יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִתְהַפְּכוּת יָגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה, עַל-יְדֵי-זֶה זוֹכֶה לְתַקֵּן בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, שֶׁעִקַּר הַפְּגָם הוּא מַה שֶּׁפָּגַם בַּשִּמְחָה וְנָתַן אֲחִיזָה וִינִיקָה לִבְחִינַת יָגוֹן וַאֲנָחָה, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ”ל, כִּי עַכְשָׁו עַל-יְדֵי קִרְבַת הָרְחוֹקִים נִתְהַפֵּךְ הַיָּגוֹן וַאֲנָחָה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה כַּנַּ”ל

אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ג׳:ל״ב

עַל-פִּי הַנִּזְכָּר לְעֵיל יְכוֹלִים לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז קְצָת בְּעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ, בְּעִנְיַן סִפּוּר הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה חֵרֵשׁ, שֶׁאָמַר, אֲנִי אֵינִי חֵרֵשׁ כְּלָל, רַק שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, כֻּלָּם הֵם רַק חֶסְרוֹנוֹת. וְאֶצְלִי אֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עוֹלֶה כְּלָל שֶׁאֶשְׁמַע הַחִסָּרוֹן שֶׁלָּהֶם וְכוּ’, כִּי אֲנִי חַי חַיִּים טוֹבִים שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם חִסָּרוֹן כְּלָל וְכוּ’. וְחַיִּים טוֹבִים שֶׁלּוֹ הָיָה שֶׁהָיָה אוֹכֵל לֶחֶם וְשׁוֹתֶה מַיִם וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב עִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא וְהַנִּשְׂגָּב הַזֶּה

כִּי דַּע אָחִי, שֶׁקֹּדֶם שֶׁסִּפֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַעֲשֶׂה זֹאת שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, (כִּי הַמַּעֲשֶׂה הַזֹּאת שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְשׂ לֹא סִפְּרָהּ בְּיוֹם אֶחָד רַק בְּכַמָּה יָמִים, וְנִמְשַׁךְ עִנְיַן הַסִּפּוּר בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, כַּאֲשֶׁר יְבֹאַר בְּמָקוֹם אַחֵר), מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד לִפְנֵי הַדְרַת קָדְשׁוֹ, וּבִתְחִלָּה קֹדֶם סְעֻדַּת הַצָּהֳרַיִם דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַזֹּאת שֶׁסִּפֵּר בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ הַקּוֹדֵם, עַד סִיּוּם הַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא הָעִוֵּר אֲשֶׁר אָנֹכִי לֹא הָיִיתִי בְּעֵת הַסִּפּוּר הַזֶּה, וְאַחַר כָּךְ בְּיוֹם רְבִיעִי הַסָּמוּךְ דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ מֵעִנְיָן הַנּוֹרָא וְהַנִּפְלָא הַזֶּה, וְשָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְהֵיטִיב עִמָּנוּ טוֹבָה נִצְחִיִּית, לְסַפֵּר לָנוּ שְׁאָר הַמַּעֲשֶׂה, וְכָלְתָה נַפְשִׁי לְשָׁמְעָם, אַךְ בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא הַמְשָׁרֵת וְאָמַר, הִגִּיעַ עֵת לֶאֱכֹל, וְהָלַכְתִּי מִשָּׁם וְכוּ’, עַד אַחַר כָּךְ בֵּין הָעַרְבַּיִם חָזַרְתִּי וְעָמַדְתִּי לְפָנָיו, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ עוֹד כַּמָּה עִנְיָנִים מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם, וְסִפַּרְתִּי לוֹ כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת מִבַּארְדִיטְשׁוֹב, וּבְתוֹךְ דְּבָרַי עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיַן הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְכָל הַנְּגִידִים וְהַגְּבִירִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים דְּאָגוֹת וְחָסֵר לָהֶם תָּמִיד, וְכֵן כָּל הַחֲכָמִים וְהַמְחַקְּרִים כָּל חָכְמָתָם חֲסֵרָה תָּמִיד וְאֵינָם יוֹדְעִים שׁוּם דָּבָר בִּשְׁלֵמוּת, כַּיָּדוּעַ לָהֶם בְּעַצְמָם, וְעַל עִנְיָנִים כָּאֵלּוּ אָמַרְתִּי לְפָנָיו מִקְרָא הַזֶּה, גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם מִבְּלִי אֲשֶׁר יִמְצָא הָאָדָם אֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹקִים מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְכוּ’. (וְעַיֵּן קֹהֶלֶת ג’ בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם)

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר, הֲלֹא זֶה הוּא עִנְיַן הַמַּעֲשֶׂה שֶׁלָּנוּ, וְשָׁאַל תֵּכֶף, הֵיכָן אָנוּ עוֹמְדִים בְּהַמַּעֲשֶׂה

הֵשַׁבְתִּי לוֹ בִּרְעָדָה, אֵצֶל הַסִּפּוּר שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי. עָנָה וְאָמַר, בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְכוּ’, וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא מֵעִנְיַן הַחֵרֵשׁ הַנַּ”ל, אַשְׁרֵי אָזְנַיִם שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת וְכוּ’. מַה נֹּאמַר מַה נְּדַבֵּר מִי יוּכַל לְהַעֲרִיךְ עַל הַכְּתָב חֵלֶק מֵאֶלֶף מִמְּעַט הַהִתְנוֹצְצוּת שֶׁבַּמֹּחַ עַד הֵיכָן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזֹּאת מַגִּיעַ וְכוּ’ וְכוּ’, וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן

 

To dedicate this shiur, click HERE.