Periya uReviya 4b – Periya uReviya 5 – Azus deKedusha – Achieving Spiritual Growth – Shalom Bayis – Raising Children – Breslov Custom for Sheva Brachos – Secrets of the Geulah and Uman Rosh Hashanah – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
Hilkhos Pirya uReviya 4 is based on Likutey Moharan 22.
00:00 – HALAKHA 4b. Azus deKedusha.
04:00 – “Every person needs to strive to grow.” Achieving spiritual growth is the purpose of man.
*10:00 – “A person can have 30 rabbis in his life, so who is his rebbe?” The one who instilled him most powerfully with faith in HaShem.
*15:00 – Shalom Bayis. “Generation to generation…” The importance of raising children.
19:00 – Kedusha requires azus – boldness. “A timid person cannot learn…” (Pirkei Avos 2:5).
24:00 – Sheva Brochos. Celebrating with the Chasan and Kallah during the 7 days following their wedding.
*28:00 – Breslov custom for Sheva Brochos – each night of the seven wedding feasts, the parallel section of Sipurey Maasios – The 7 Beggars – is studied/read.
29:00 – HALAKHA 5. PARAGRAPH 1. Hilkhos Pirya uReviya 5 is based on 2Likutey Moharan 8.
*33:00 – PARAGRAPH 2. It’s a mitzvah to bring children into the world and raise them to have faith in HaShem.
35:00 – PARAGRAPH 3. Raising children to have faith in HaShem.
41:00 – Rebbe Nachman’s final teaching before he passed away: the secret of “the expansion of Batim” – spiritual structures/relationships – and the gathering of souls who are distant from HaShem. Secrets of the geulah and Uman Rosh Hashanah.
47:00 – Uman Rosh Hashanah. “Ketz HaGeulah [the final redemption] is the most wondrous thing and the most hidden thing” – Reference to Likutey Moharan 10 and to Likutey Moharan 14.
51:00 – Torah observant Jews cannot possibly bring the geulah without the return of those who are distant from HaShem and His Torah.
**58:00 – Q&R – The incredible value of Baalei Teshuvah – those who are distant from HaShem and return to Him – in the process of the geulah.
TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)
וְלָבוֹא לְעַזּוּת הוּא עַל-יְדֵי שִׂמְחָה שֶׁזּוֹכִין עַל-יְדֵי שְׁנֵי הַכְּתָרִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נִגְלֶה וְנִסְתָּר וְכוּ’, בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית בָּרָא, אָב וּבֵן וְכוּ’. וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְכוּ’ עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בִּתְחִלַּת נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה וְכוּ’, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּכְלָל בְּאֵין סוֹף שָׁם הַתּוֹרָה הִיא תּוֹרַת ה’ מַמָּשׁ, וְהַתְּפִלָּה הִיא תְּפִלַּת ה’ מַמָּשׁ, עַיֵּן שָׁם
וְקֹדֶם שֶׁיּוֹצְאִין וְעוֹלִין מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קֹדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב
כִּי עִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁעַל יָדָהּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא הַכֹּל כַּיָּדוּעַ. וְזֶה גֹּדֶל הַחִיּוּב לִשָּא אִשָּׁה כְּדֵי לִפְרוֹת וְלִרְבוֹת בִּשְׁבִיל קִיּוּם הָעוֹלָם, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּלֶּה אֱמוּנָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ עַל-יְדֵי רִבּוּי בְּנֵי אָדָם שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כִּי צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ”, “לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד”
שֶׁעִקַּר בְּרִיאַת וְקִיּוּם הָעוֹלָם שֶׁכּוֹנֵן אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד הוּא בִּשְׁבִיל לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ שֶׁיַּמְשִׁיכוּ הָאֱמוּנָה מִדּוֹר לְדוֹר, וְעַל-כֵּן הִזְהִירוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהִתְרַחֵק בְּיוֹתֵר מֵעַזֵּי פָּנִים מִלִּשָּא מֵהֶם כַּנַּ”ל, כִּי הָעַזֵּי פָּנִים מַרְחִיקִין מֵהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, כִּי הֵם הַמּוֹנְעִים הַגְּדוֹלִים מִלְּהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁמֵּהֶם עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, וְעַל-כֵּן בְּוַדַּאי אָסוּר לִשָּא מֵהֶם, כִּי עִקַּר הַנִּשּוּאִין הוּא בִּשְׁבִיל לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה מִדּוֹר לְדוֹר כַּנַּ”ל
וְעַל-כֵּן עִקַּר הַמִּלְחָמָה שֶׁל הָאָדָם הוּא בְּעִנְיַן תַּאֲוָה זֹאת, כִּי שָׁם הָעִקָּר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת בּוֹ עַז בּוֹ תָּקְפָּא, וְשָׁרְשׁוֹ נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה מִבְּחִינַת שְׁנֵי הַכְּתָרִים הַנַּ”ל שֶׁהֵם, נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע, תּוֹרָה וּתְפִלָּה, נִסְתָּר וְנִגְלֶה וְכוּ’, שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּרֵאשִׁית בָּרָא. כִּי שְׁנֵי הַכְּתָרִים הַנַּ”ל הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה כַּיָּדוּעַ, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל, אֲבָל זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹקִים, עַל-כֵּן שָׁם עִקַּר אֲחִיזַת הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, עַל-כֵּן הִוא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה
וְזֶה בְּחִינַת שִׂמְחַת חָתָן וְכַלָּה שֶׁהוּא מִצְוָה לְשַׂמְּחָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עַל-יְדֵי שִׂמְחָה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת כִּי חֶדְוַת ה’ הִיא מָעֻזְּכֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כָּל מִי שֶׁנֶּהֱנֶה מִסְּעֻדַּת חָתָן וְכַלָּה וְאֵינוֹ מְשַׂמְּחָם, עוֹבֵר בַּחֲמִשָּׁה קוֹלוֹת וְכוּ’. כִּי כָּל הַקּוֹלוֹת הֵם בְּחִינַת עַזּוּת כַּנַּ”ל, וְעִקַּר הַשִּמְחָה שֶׁל חָתָן וְכַלָּה הוּא בִּשְׁבִיל הַקּוֹלוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְהַגְבִּיר הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה עַל הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ עַל-יְדֵי-זֶה לְהַמְשִׁיךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה עִקַּר מִצְוַת הַנִּשּוּאִין כַּנַּ”ל
וְזֶה בְּחִינַת שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה שֶׁבָּהֶם מְשַׂמְּחִין חָתָן וְכַלָּה, וְזֶה בְּחִינַת שֶׁבַע בְּרָכוֹת כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי הַשִּמְחָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה, בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה, לְהַמְשִׁיךְ עַל-יְדֵי-זֶה קְדֻשַּׁת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם עַיֵּן שָׁם. וְעַל-כֵּן הֵם שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה כְּנֶגֶד הַשִּׁבְעָה רוֹעִים הַנַּ”ל
וְזֶה בְּחִינַת הַשֶּׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת קוֹלוֹת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמְּבָרְכִין אוֹתָן בְּכָל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ קְדֻשַּׁת הַשִּׁבְעָה רוֹעִים שֶׁעַל יָדָם עִקַּר הַמְשָׁכַת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ”ל, כִּי הָאֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת בְּרָכוֹת, כִּי הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת”, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר:
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:א׳
כָּל אָדָם חַיָּב לְהוֹלִיד בֵּן וּבַת
עַל-פִּי הַתּוֹרָה “תִּקְעוּ תּוֹכָחָה” בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ח, עַיֵּן שָׁם, וּכְבָר מְבֹאָר בְּהִלְכוֹת אִשּׁוּת הֲלָכָה ב עַל-פִּי הַתּוֹרָה הַנַּ”ל, עַיֵּן שָׁם, וְעוֹד לֶאֱלֹקַי מִלִּין, עַל-פִּי מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל (בְּאוֹת ו) עַל פָּסוּק, “וּבַל יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי וְכוּ'”. הָעִנְיָן הַנִּפְלָא וְהַנּוֹרָא מְאֹד מֵעֹצֶם נִפְלְאוֹת רִבּוּי בָּתִּים שֶׁנַּעֲשִׂים עַל-יְדֵי שֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶחָד לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, שֶׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים אֲלָפִים אַלְפֵי וְרִבֵּי רְבָבוֹת רְבָבוֹת רְבָבוֹת עַד אֵין קֵץ, כִּי שָׁלֹשׁ אֲבָנִים בּוֹנוֹת שִׁשָּׁה בָּתִּים, אַרְבַּע עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה חָמֵשׁ מֵאָה וְעֶשְׂרִים וְכוּ’, עַד שֶׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְהַלֵּב לַחֲשֹׁב וְכוּ’, עַיֵּן שָׁם
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:ב׳
וְעַתָּה מוּבָן מִמֵּילָא הֵיטֵב גֹּדֶל הַחִיּוּב עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְהוֹלִיד בָּנִים, וְהִוא מִצְוָה הָרִאשׁוֹנָה בַּתּוֹרָה, כִּי כְּשֶׁמּוֹלִיד נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, הֲרֵי הוּא מוֹסִיף עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל נֶפֶשׁ אֶחָד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה נִתְרַבּוּ הַבָּתִּים מְאֹד מְאֹד מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה גּוֹרֵם לְהַעֲלוֹת שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים וְנִפְלָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל-יְדֵי עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים וְכוּ’ וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:ג׳
כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר הַמִּצְוָה הִוא לְהוֹלִיד בֵּן כָּשֵׁר, בֶּן יִשְׂרְאֵלִי שֶׁיְּקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. וְאִם שֶׁלָּאו כָּל אָדָם זוֹכֶה שֶׁיִּהְיוּ בָּנָיו צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים גְּמוּרִים, עַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁהֵם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, הַמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ וְאָבִיו מְחַנֵּךְ אוֹתָם מִנְּעוּרֵיהֶם לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה, וְלִכְנֹס לְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּלְהִתְוַסֵּף עַל הַקִּבּוּץ קָדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהִתְפַּלֵּל עִמָּהֶם יַחַד, וּלְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עִמָּהֶם יַחַד פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, וְלוֹמַר שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, הֲרֵי גּוֹרֵם שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מֵאַחַר שֶׁהוֹסִיף נֶפֶשׁ לְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְרַבִּין הַבָּתִּים עַד אֵין קֵץ וְכוּ’
וְגַם אוּלַי יִפְקוּ מִנֵּיהּ בְּנִין דְּמַעֲלֵי שֶׁיִּהְיוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְעַל-כֵּן הָעִקָּר שֶׁיִּרְאֶה לְחַנְּכָם לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה כַּאֲשֶׁר קִבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מֻזְהָרִים בְּפָרָשַׁת קְרִיאַת שְׁמַע, “וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְכוּ’, וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וְכוּ'”. וּכְתִיב, “וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ”
וּבִפְרָט לְרַחֲקָם בְּכָל מִינֵי הַרְחָקוֹת מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת שֶׁקָּמוּ בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ לְהַעֲבִיר, חַס וְשָׁלוֹם, אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעִקַּר הַדָּת הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהֶעֱמִידוּ בָּתֵּי תִּפְלוּת לְלַמֵּד אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת וְכוּ’, שֶׁכֻּלָּם הֵם פּוֹרְקֵי עֹל לְגַמְרֵי, וְאִם בִּתְחִלָּה מְרַמִּים אֶת אֲבִיהֶם וְאוֹמְרִים שֶׁיִּלְמְדוּ עִמָּהֶם גַּם לִמּוּד הַתּוֹרָה, אֲבָל הַכֹּל הוּא צְבִיעוּת וָשֶׁקֶר, כִּי מְעַט שֶׁלּוֹמְדִים עִמָּהֶם הוּא רַק מִקְרָא עִם פֵּרוּשֵׁיהֶם וּבֵאוּרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁיָּצְאוּ מֵאֶפִּיקוֹרְסִים גְּמוּרִים מְפֻרְסָמִים, וּקְצָתָם מֵהֶם הֵמִירוּ דָּתָם וְחִבְּרוּ בֵּאוּרִים וְתַרְגּוּמִים עַל תּוֹרָה נְבִיאִים כְּתוּבִים, כַּמְפֻרְסָם כָּל זֶה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים, (וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה)
אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרֹב יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרִים מְחַנְּכִים בְּנֵיהֶם בְּדֶרֶךְ אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם, שֶׁיְּבַלּוּ יְמֵיהֶם רַק עַל תּוֹרָה וּתְפִלָּה לַהֲגוֹת בְּתוֹרַת ה’ בִּכְתָב וּבְעַל פֶּה, בְּשַׁ”ס וּפוֹסְקִים, הֲרֵי הֵם מוֹסִיפִים נֶפֶשׁ לְהַקִּבּוּץ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְנִתְרַבִּין הַבָּתִּים מְאֹד מְאֹד, עַל-כֵּן שְׂכָרָם הַרְבֵּה מְאֹד, וְעַל-יְדֵי-זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, “הַקָּטֹן יִהְיֶה לָאֶלֶף וְהַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם אֲנִי ה’ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”. וְהַכֹּל עַל-יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ”ל, עַל-יְדֵי רִבּוּי הַבָּתִּים, עַל-יְדֵי רִבּוּי הַצֵּרוּפִים עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה “יִהְיֶה הַצָּעִיר לְגוֹי עָצוּם מְאֹד” כַּנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יַעֲלוּ שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁיִּכְמְרוּ רַחֲמָיו וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “אֲנִי ה’ בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה”
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:ד׳
וְזֶה בְּחִינַת וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְכוּ’
וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וּמוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י; שֶׁבִּקֵּשׁ לְגַלּוֹת אֶת קֵץ הַגְּאֻלָּה וְנִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ שְׁכִינָה וְכוּ’, וְהִתְחִיל לְדַבֵּר דְּבָרִים אֲחֵרִים. וּבְוַדַּאי מַה שֶּׁדִּבֵּר אַחַר כָּךְ הָיָה מֵעֵין זֶה שֶׁהֶעֱלִים וְהִסְתִּיר בְּתוֹךְ דְּבָרָיו סוֹד הַקֵּץ, (וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל פָּסוּק זֶה, עַיֵּן שָׁם, גָּלֵי וּסְתִים) הַיְנוּ כִּי יַעֲקֹב רָאָה מִטָּתוֹ שְׁלֵמָה וְכֻלָּם צַדִּיקִים גְּמוּרִים, סָבַר שֶׁכְּבָר יוּכַל לְגַלּוֹת קֵץ הַגְּאֻלָּה, הוּא קֵץ הַפְּלָאוֹת וְסָתוּם מֵעֵין כֹּל, וְאִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתוֹ וּלְקָרְבוֹ כִּי אִם עַל-יְדֵי קִבּוּץ הָרְחוֹקִים דַּיְקָא, כִּי הָעִקַּר הַמַּעֲלָה הִיא כְּשֶׁנִּתְוַסֵּף אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ נֶפֶשׁ חָדָשׁ שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה רָחוֹק כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָחוֹק, וְעַכְשָׁו קֵרְבוּהוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתְוַסֵּף וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה שָׁכֵן אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, זֶהוּ עִקַּר שַׁעֲשׁוּעָיו יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ
וּבִפְרָט בִּדְבָרֵינוּ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא נִתְרַבִּין הַבָּתִּים עַד אֵין קֵץ וְכוּ’, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ, “הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְכוּ'”. וּבִתְחִלָּה אָמַר “הֵאָסְפוּ”, וְהַחִלּוּק בֵּין אֲסֵפָה לְקִבּוּץ הוּא, כִּי אֲסֵפָה נֶאֱמָר עַל אֲסֵפַת הַקָּהָל שֶׁאֵינָם רְחוֹקִים מְאֹד זֶה מִזֶּה, כְּמוֹ “אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ'”
וְכֵן, “לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְכוּ'”, אֲבָל שֵׁם קִבּוּץ נֶאֱמָר עַל קִבּוּץ הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד בִּקְצֵה הָאָרֶץ וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה’ וְכוּ'”. וְכֵן “מְקַבֵּץ נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד אֲקַבֵּץ עָלָיו לְנִקְבָּצָיו”. וְעַל-כֵּן בִּתְחִלָּה אָמַר יַעֲקֹב לְשׁוֹן אֲסֵפָה “הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם וְכוּ'”, שֶׁסָּבַר שֶׁעַל-יְדֵי הָאֲסֵפָה לְבַד שֶׁל בָּנָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכֻּלָּם צַדִּיקִים, עַל-יְדֵי-זֶה יוּכַל לְגַלּוֹת וּלְקָרֵב קֵץ הַגְּאֻלָּה, אֲבָל הַשְּׁכִינָה נִסְתַּלְּקָה הֵימֶנּוּ
וְאָז הֵבִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִיא הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי בְּחִינַת אֲסֵפָה לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁיֶּאֱסֹף הַצַּדִּיקִים לְבַד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חוֹשֵׁב לְבַל יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְכָל עִכּוּב הַגְּאֻלָּה וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת הוּא מֵחֲמַת רִבּוּי רַחֲמָנוּתוֹ עַל כָּל הָרְחוֹקִים וְהַנִּדָּחִים מְאֹד שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְמַהְמֵהַּ וּלְחַכּוֹת עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ הָרְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ וְיִתְוַסְּפוּ עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְכוּ’, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ לְשׁוֹן קִבּוּץ, “הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ וְכוּ'”, שֶׁאָמַר, עַתָּה אֲנִי מֵבִין שֶׁעִקַּר הַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה עַל-יְדֵי בְּחִינַת הִקָּבְצוּ וְכוּ’
דְּהַיְנוּ עַל-יְדֵי שֶׁיִּקָּבְצוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד הַנִּקְרָאִים נִדָּחִים, בְּחִינַת מְקַבֵּץ נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים וְכוּ’ וְהַנִּדָּחִים וְכוּ’, עַל-יְדֵי-זֶה דַּיְקָא יִתְגַּדֵּל וְיִתְרַבֶּה הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ בְּתוֹסְפוֹת שְׁכֵנִים הַרְבֵּה שֶׁהָיוּ מִתְּחִלָּה רְחוֹקִים שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִתְרַבּוּ הַבָּתִּים עַד אֵין קֵץ, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה יִכְמְרוּ רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ וְיָחִישׁ לְגָאֳלֵנוּ כַּנַּ”ל
To dedicate this shiur, click HERE.
