Periya uReviya 5 – Difference Between Kibbutz and Asifa – Meaning of the Name Yisrael – Holy Gathering of the Tzaddik – Pinchas vs. Zimri – Moshe Rabbeinu vs. Korach– Kavana in Tefilah Depends on Hiskashrus with the Tzaddik – Achieving Achdus – Unity – Speaker: Rabbi Nasan Maimon.
Hilkhos Pirya uReviya 5 is based on 2Likutey Moharan 8.
00:00 – PARAGRAPH 4b. Meaning of the name Yisrael – Difference Between Kibbutz and Asifa –
06:20 – NOTE from Rabbi Zvi Aryeh Rosenfeld zal: The name Yisrael alludes to all of the Avos and Imahos – Yud is for Yitzchak and Yaakov, Sin is for Sarah, Reish is for Rivka and Rochel, Alef is for Avraham, and Lamed is for Leah.
08:00 PARAGRAPH 5. The rebuke given by Yaakov Avinu to his sons Shimon and Levi.
12:00 – Pinchas vs. Zimri, Moshe Rabbeinu vs. Korach. All opposition to true tzaddikim throughout the generations – even today – originated in the rebellion of Korach.
17:00 – The act of Zimri gave rise to the rebellion of Korach. This connection between impurity and opposition to the tzaddik continues to the present generation.
20:00 – Reference to Likutey Moharan 5.
22:00 – Q&R – Brief summary of the topics covered in this shiur so far.
23:20 – Yaakov Avinu prayed that his name would not be associated with the gatherings of Korach and Zimri.
26:15 – A holy gathering is a gathering of people whose focus is to honor HaShem and his tzaddik.
*28:40 – The true tzaddik encourages peace between Am Yisrael and HaShem.
30:00 – Achdus – Am Yisrael is all about unity. Esav had 6 sons, and they were referred to as nefashot (plural). Yaakov Avinu had 70 children, and they were referred to as nefesh (singular) (Vayikra Rabbah 4:6).
40:30 – Kavana in Tefilah Depends on the Tzaddik . Reference to Sichos HaRan 75.
*47:00 – Q&R about the importance of establishing a connection with the Tzaddik. Hiskashrus with the tzaddik is much more than just “a nice custom”.
*53:00 – Q&R about how to bring about achdus – unity – in Am Yisrael.
TEXT: (Courtesy of www.Sefaria.org.il)
וְזֶהוּ “הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם
כִּי יַעֲקֹב בְּחִינַת קַטְנוּת, בְּחִינַת עִבּוּר, וְאָז עִקַּר הַמִּלְחָמָה, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו, שֶׁהָיָה לוֹחֵם עִמּוֹ מִבִּטְנוֹ, וְכֵן עִם שָׂרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, “וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ וְכוּ'”. הַיְנוּ בְּחִינַת הָרְחוֹקִים מְאֹד, שֶׁהֵם בִּבְחִינַת קַטְנוּת, הֵם נִקְרָאִים בְּחִינַת בְּנֵי יַעֲקֹב, וְאוֹתָם צְרִיכִים לְקַבֵּץ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִמָּקוֹם שֶׁהוּא, בְּחִינַת הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב, שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶל דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וְיָשׁוּבוּ אֶל ה’
וְזֶהוּ, “וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם”, כִּי אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיִּתְקַבְּצוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיִתְקָרְבוּ אֶל הָאֱמֶת, אָז נִקְרָאִים בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה כְּשֶׁנִּצַּח אֶת שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁאָז נֶאֱמַר, “לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹקִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל”. וְעַל-יְדֵי-זֶה יִהְיֶה עִקַּר הַגְּאֻלָּה עַל-יְדֵי שֶׁיִּצְטָרְפוּ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּחִינַת צֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה בְּצֵרוּפִים רַבִּים עַד אֵין קֵץ וְכוּ’, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּרַמֵּז עַל כְּלָלִיּוּת שִׁשִּׁים רִבּוֹא אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵם בְּחִינַת שִׁשִּׁים רִבּוֹא נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת י’ֵשׁ שִׁ’שִּׁים רִ’בּוֹא א’וֹתִיּוֹת לַ’תּוֹרָה, וְכַנַּ”ל וְהָבֵן הֵיטֵב:
אבן העזר, הלכות פריה ורביה ואישות, ה׳:ה׳
וְזֶה שֶׁהוֹכִיחַ אֶת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, “בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי”
וּפֵרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַקִּבּוּץ שֶׁל מַעֲשֵׂה זִמְרִי וְעַל הַקָּהָל שֶׁל מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכוּ’, שֶׁכָּל זֶה הוּא הַהֵפֶךְ מִכָּל הַנַּ”ל, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה עִכּוּב הַגְּאֻלָּה, כִּי כָּל הַתִּקּוּן הַנַּ”ל נִמְשָׁךְ עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הַבַּעַל כֹּחַ הַגָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה בִּבְחִינַת דִּין, כְּמוֹ פִּינְחָס בְּעֵת שֶׁקִּנֵּא עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ”ל. נִמְצָא, שֶׁמַּעֲשֵׂה זִמְרִי הוּא הַהֵפֶךְ מִתִּקּוּן הַנַּ”ל, וְכֵן מַחֲלֹקֶת קֹרַח שֶׁרָצָה לְהַקְהִיל אֶת עֲדַת יִשְׂרָאֵל לַחֲלֹק עַל מֹשֶׁה, לַעֲקֹר אֶת הַתּוֹרָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּבֶאֱמֶת קִלְקֵל הַרְבֵּה לְדוֹרוֹת, כִּי כָּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַל צַדִּיקֵי אֱמֶת וְהַנִּלְוִים אֲלֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם נִיצוֹצֵי קֹרַח, דָּתָן וַאֲבִירָם, כַּמּוּבָא
כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי הַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגָּרֶה בְּהַצַּדִּיק הַבַּעַל כֹּחַ הַנַּ”ל שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּץ הָרְחוֹקִים וּלְהוֹסִיף שְׁכֵנִים רַבִּים עַל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה’, הַמִּתְיַגְּעִים לְהִתְפַּלֵּל בְּכֹחַ וּבְכַוָּנָה, שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה מַעֲלֶה בְּכָל פַּעַם שַׁעֲשׁוּעִים נִפְלָאִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ’, אֲבָל בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח וַעֲדָתוֹ מִתְגַּבֵּר בְּכָל דּוֹר וּמִתְאַסְּפִים הַרְבֵּה הַרְבֵּה לַחֲלֹק עַל קִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא דַּי שֶׁאֵינָם מוֹסִיפִים לְקָרֵב רְחוֹקִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
אַף גַּם אוֹרְבִים וְחוֹתְרִים בְּכָל כֹּחָם בְּתַחְבּוּלוֹת רַבּוֹת לְרַחֵק הַנְּפָשׁוֹת הָרוֹצִים לְהִתְקָרֵב אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְכוּ’, וְהָא בְּהָא תַּלְיָא עַל-יְדֵי מַעֲשֵׂה זִמְרִי מִתְגַּבֵּר מַחֲלֹקֶת קֹרַח וְכֵן לְהֵפֶךְ, כִּי עַל-יְדֵי רִבּוּי תַּאֲוַת נִאוּף שֶׁשָּׁכִיחַ עַתָּה בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַעֲשֵׂה זִמְרִי שֶׁהָיָה בַּעֲצַת בִּלְעָם הָרָשָׁע, עַל-יְדֵי-זֶה מִתְגַּבֵּר הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הַבַּעַל כֹּחַ בְּחִינַת פִּינְחָס שֶׁלּוֹחֵם עִם בְּחִינַת זִמְרִי וְהוֹרֵג וּמַכְנִיעַ אוֹתוֹ וְעוֹקֵר עֲצַת בִּלְעָם מִן הָעוֹלָם
אֲבָל הַבַּעַל דָּבָר אֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת מְקוֹמוֹ וּמִתְגָּרֶה בְּכָל עֹז לְהַרְבּוֹת מַחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק הַזֶּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקָרְבוּ עוֹד נְפָשׁוֹת רְחוֹקִים, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת קֹרַח, כִּי כָּל הִתְגַּבְּרוּת הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק אֱמֶת וְתִקּוּנָיו הוּא עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית, פְּגַם טִפֵּי הַמֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל פָּסוּק “אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין וְכוּ'” (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה “בַּחֲצֹצְרוֹת” סִימָן ה)
וְכֵן לְהֵפֶךְ עַל-יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת עַל הַצַּדִּיק מִתְגַּבֵּר מַעֲשֵׂה זִמְרִי, רַחֲמָנָא לִצְלַן, כִּי אֵין מִי שֶׁיַּצִּילֵם מִשְּׁטוּתָם וּכְסִילוּתָם הָרַבִּים כַּיָּדוּעַ כָּל זֶה, וְעַל זֶה הִתְפַּלֵּל יַעֲקֹב, “בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי וְכוּ'”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמַחֲלֹקֶת קֹרַח שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְאַסֵּף וּלְהִתְקַבֵּץ יַחַד, כִּי בֶּאֱמֶת הַקִּבּוּץ וְקֶשֶׁר שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ קֶשֶׁר וְקִבּוּץ כְּלָל, כִּי קֶשֶׁר רְשָׁעִים אֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעִנְיַן שֶׁבְנָא וְסִיעָתוֹ שֶׁהָיָה גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבְיִשְׂרָאֵל מְאֹד כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְחָלַק עַל חִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ, “לֹא תֹאמְרוּן קֶשֶׁר לְכָל אֲשֶׁר יֹאמַר הָעָם הַזֶּה קָשֶׁר וְכוּ
כִּי עִקַּר הַקֶּשֶׁר וְהַקִּבּוּץ הוּא כְּשֶׁמִּתְקַשְּׁרִים הַקִּבּוּץ אֶל מְקוֹר הָאַחְדוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְתוֹרָתוֹ וְלִקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כֻּלָּא חַד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, “אַתָּה אֶחָד וְשִׁמְךָ אֶחָד וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ”. אֲבָל כְּשֶׁהַקִּבּוּץ הוּא לַחֲלֹק עַל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים וּלְהַרְחִיק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד דְּאֶחָד, כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי עוֹסֵק לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם וְאַחְדוּת בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם שֶׁיָּשׁוּבוּ כֻּלָּם לִכְלֹל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ
בְּוַדַּאי זֶה הַקִּבּוּץ שֶׁל הַחוֹלְקִים אֵינוֹ קִבּוּץ וְקֶשֶׁר כְּלָל מֵאַחַר שֶׁרְחוֹקִים וּמַרְחִיקִים בְּדִבְרֵיהֶם מִן הָאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, עֵשָׂו שֵׁשׁ נְפָשׁוֹת הָיוּ לוֹ וְנִקְרָאִים “נְפָשׁוֹת” לְשׁוֹן רַבִּים, וְיַעֲקֹב הָיוּ לוֹ שִׁבְעִים נֶפֶשׁ וְנִקְרָאִים “נֶפֶשׁ” בִּלְשׁוֹן יָחִיד, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ”י שָׁם, וַאֲפִלּוּ אִם גַּם הַחוֹלְקִים עוֹסְקִים בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה
אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵאַחַר שֶׁחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הֵם מַרְחִיקִים עַצְמָן מִן הָאַחְדוּת, כִּי זֶה יָדוּעַ שֶׁמְּעַט הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁל הַהֲמוֹן עַם, אַף-עַל-פִּי שֶׁגַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל אִי אֶפְשָׁר שֶׁתַּעֲלֶה עֲבוֹדָתָם לְמַעְלָה, שֶׁתֻּכְלַל בְּמָקוֹם שֶׁצְּרִיכִים לְהִכָּלֵל כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת אֲשֶׁר אֲלֵיהֶם אָנוּ מְקַשְּׁרִים תְּפִלָּתֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ, שֶׁרַק הֵם יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת הַכֹּל לְמַעְלָה מַעְלָה, כִּי כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ פְּגָמָיו וַחֲטָאָיו הַמְרֻבִּים בְּעַצְמוֹ, וְכַמָּה וְכַמָּה פָּגוּם מְעַט תּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, בִּפְרָט הַתְּפִלָּה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה שֶׁבְּרֹב הַתְּפִלָּה מַחֲשַׁבְתָּם טְרוּדִים בַּחוּץ מְאֹד, וְגוֹמְרִים בְּמַחֲשַׁבְתָּם כָּל הַמַּשָּא וּמַתָּן שֶׁלָּהֶם וְכָל עִסְקֵי חֹל וְכוּ’ בִּשְׁעַת תְּפִלָּתָם, עַד שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים בַּתְּפִלָה, וְכַנִּרְאֶה בַּחוּשׁ מִכַּמָּה וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם אֲפִלּוּ מֵאוֹתָן הַמְכַנִּים עַצְמָן בְּשֵׁם חֲסִידִים, וְכַאֲשֶׁר הֵם מוֹדִים בְּעַצְמָן, וְאִם אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵחֲמַת נְקֻדָּה הַטּוֹבָה מִקְּדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ עֲדַיִן בְּקִרְבָּם, וְנִזְרָק מִפִּיהֶם אֵיזֶה דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תְּפִלָּה וְכוּ’, בְּוַדַּאי אֵין בָּהֶם כֹּחַ לַעֲלוֹת לְמַעְלָה לְעֹצֶם קַטְנוּתָם וּלְרִבּוּי הַפְּסֹלֶת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת רַבּוֹת מְאֹד מְאֹד הַמְסַבְּבִים אוֹתָם, עַל-כֵּן כָּל עִקַּר עֲלִיָּתָם הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּמָקוֹם אַחֵר
כִּי הַצַּדִּיק עוֹסֵק בְּעֹצֶם כֹּחוֹ לְהַעֲלוֹת גַּם מְעַט הָאוֹתִיּוֹת וְהַתֵּבוֹת שֶׁאָמְרוּ בִּקְצַת כַּוָּנָה מוּעֶטֶת בִּתְפִלָּתָם, וְגַם עוֹסֵק לְעוֹרְרָם וְלַהֲקִיצָם מִשְּׁנָתָם הָעֲצוּמָה שֶׁיִּפְתְּחוּ פִּיהֶם וְלִבָּם, וְיִתְגַּבְּרוּ בְּכָל כֹּחָם לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה תֵּבוֹת וּפְסוּקִים וּמִזְמוֹרִים וְכוּ’ רַבִּים בְּיוֹתֵר בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת, שֶׁאֵיכוּת הַכַּוָּנָה תִּהְיֶה בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וְכַמּוּת הַתֵּבוֹת וְהָאוֹתִיּוֹת יִהְיֶה רַבִּים בְּיוֹתֵר, כִּי לְהִתְפַּלֵּל כָּל הַתְּפִלָּה בְּכַוָּנָה זֶה רָחוֹק מְאֹד אֲפִלּוּ מֵהַכְּשֵׁרִים הַגְּמוּרִים הַיְרֵאִים בֶּאֱמֶת כִּי אִם צַדִּיקִים גְּמוּרִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים הַמְקֻשָּׁרִים לְהַצַּדִּיק מִתְפַּלְּלִים תֵּבוֹת וְכוּ’ הַרְבֵּה בְּיוֹתֵר וּבְכַוָּנָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר וּבְחִיּוּת וְהִתְלַהֲבוּת וְהִתְעוֹרְרוּת דִּקְדֻשָּׁה וְכוּ
וְעִם כָּל זֶה לֹא הָיָה כֹּחַ לִתְפִלָּתָם שֶׁתַּעֲלֶה לְמַעְלָה כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁמְּקֻשָּׁרִים אֵלָיו, שֶׁבְּעֹצֶם כֹּחוֹ הֵם מִתְפַּלְּלִים בְּכַוָּנָה מַה שֶּׁמִּתְפַּלְּלִים וּבְעֹצֶם כֹּחוֹ הוּא מַעֲלֶה תְּפִלָּתָם הַשָּׁמַיְמָה לְרוּם גָּבְהֵי מְרוֹמִים, לַמָּקוֹם הַצָּרִיךְ לִמְקוֹר הָאַחְדוּת, וְעַל-כֵּן רַק זֶה נִקְרָא קֶשֶׁר וְקִבּוּץ הַקָּדוֹשׁ, וְכָל מַה שֶּׁזּוֹכִין שֶׁנִּתְוַסֵּף נֶפֶשׁ אֶל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, נִתְרַבֶּה וְנִתְגַּדֵּל בֵּית הַתְּפִלָּה בְּרִבּוּי בָּתִּים וַעֲצוּמִים מְאֹד מְאֹד עַד אֵין חֵקֶר
To dedicate this shiur, click HERE.
